סדנאות מגניבות למבוגרים

מה מיוחד ב סדנאות מגניבות ומיוחדות ? ולמה להשתתף??.

נתחיל בסיפור. הוזמנתי למרכז צעירים בדרום. משהו כמו פרח. היו שם סטודנטים שנותנים תמיכה לילדים בקהילה. הם הגיעו למפגש מסכם של שנת הלימודים ולא אמרו/ סיפרו להם מה יהיה במפגש הזה. וככה יצא שבכניסה הצגתי את עצמי לשאלה של מה יהיה אמרתי סדנת שוקולד. אחת הבנות אמרה אוף, דווקא היום התחלתי דיאטה. ואני בשיא הטבעיות אמרתי שלא כל דבר צריך לבלוע… .

נכנסנו. התחלתי את הסדנה. אתם בוודאי זוכרים שאני מלמדת איך אוכלים שוקולד. אז גם כאן. פותחים את הפה.. מוציאים את הלשון, מניחים את מטבע השוקולד על הלשון , סוגרים את הפה ועושים . מממממ.

סדנאות מיוחדות? על בטוח! אני מלמדת ששוקולד אנחנו מוצצים כמו סוכריה חמוצה. לא גורסים בשיניים.

יש לי עוד כל מיני אמירות שאם אתם רוצים להעביר אותם למשהו גס או סקסי , תוכלו.

וככה יוצא שאני מלמדת לקפל את קצף הביצים לתוך בבלילת השוקולד. השוואת מרקמים. ואז אני אומרת להכניס ולהוציא. לאט. להרים את הבלילה הכבדה למעלה ואז בתנועות עטיפה להמשיך ולבלול את הקצף לתוך עיסת השוקולד. 

נו נו. הם התפתלו. שכבו על הרצפה מצחוק.

ב סדנאות מיוחדות אני משתטה ונותנת לכולם את מה שמתאים להם ולא שמה גבולות.

אז קם אחד מהבחורים. ניגש ללוח שהיה ממוקם על הקיר ממול ומתחיל לרשום באותיות גדולות: 

מה למדנו היום בסדנת השוקולד: 

למצוץ

שלא כל דבר צריך לבלוע.

להכניס ולהוציא לאט….

היו שם 10 סעיפים. אני לא אכתוב כאן את כולם

בסוגרים - אני רק חושבת לעצמי הם הגיעו לסדנת שוקולד. מעניין למה ואיזו חוויה הם חיכו, וציפו. 

בטח חשבו שיהיה משהו סטנדרטי, תבניתי, נפלו עלי. עם ה סדנאות מיוחדות ומגניבות שלי.

הייתם רוצים לדעת?

הייתם רוצים לנסות ולהמציא עוד משפטים שאולי אני הייתי אומרת ב סדנאות מיוחדות? כתבו לי. אשמח להשתמש בהם

לפני הרבה שנים כשרק התחלתי להנחות את סדנאות השוקולד המיוחדות שלי הגעתי לאזור חיפה. 

בטלפון היא אמרה לי שהיא רוצה להכיר את המשפחה של חתנה.

הכם משפחה קטנה מחיפה. בעל אשה, 2 ילדים ואמא של בעלה.

לעומת זאת - החתן מגיע מקיבוץ גדול בעמק.

ביקשתי מחברה שלי שגרה בצפון להגיע ולצלם את האירוע.

כשהיא הגיעה אמרה שלום לגברת. ראיתי שם משהו, אבל לא ידעתי לשים את האצבע.

הוצאתי את החברה החוצה ושאלתי אותה...מה?

אמרה לי אני מכירה אותה מרמב"ם. היא חולה.

הצטרפה אלינו הסבתא. התיישבה על הספסל בחוץ ונאנחה. כל כך צעירה. הכלה שלי. מקסימה. למה?

חזרנו פנימה . עכשיו כבר הבנתי את המשמעות של כל הסיפור.

אני שותפה ליצירת המשפחה החדשה של הבת שלה. היא לא תזכה לראות את הנכדים, אבל כן תהייה שותפה ליצירת החיים המשותפים של ביתה עם בן הזוג.

לחתונה הגיעה כבר על כיסא גלגלים.

אחרי 4 חודשים התקשרה אלי החותנת מהקיבוץ לספר שהיא איננה.

אני זוכרת את כל השמות - אבל מספיק הסיפור הקשה הזה. 

האם חשבתם ששוקולד מתכתב גם עם שכול ואובדן? מסתבר שכן

החיים וסיפורי החיים שלנו - עולים על כל דמיון. וגם אם הייתי רוצה להמציא סיפור כזה, מן הסתם שלא הייתי מצליחה.

סדנאות שוקולד מעניינות נותנות את המקום לכל סיפור חיים שתופס אותך בבטן הרכה, סוחט אותך ומחזיר חזרה למקום

סדנאות בישול מיוחדות, לא משנה מה נכין - יהיה מדהים, טעים ומהנה.

מה כבר יכול להיות מיוחד ב סדנאות בישול מיוחדות? ככה שאלה אותי מנהלת משאבי אנוש . התיישבתי. 

אני מדברת עם הידיים ועדיף בישיבה. מה באמת כל כך מיוחד ? לכי תתחילי להסביר.

בואי נעשה הפוך. בואי תספרי לי את, מה את צריכה? מה את מחפשת? ומה הדבר המיוחד הזה שאת מחפשת לעובדים שלך? ו למה?

עכשיו אני שומעת הרצאה של 10 דקות על המבנה של המשרד שבו היא עובדת, איך כולם נלחמים אחד בשני והיא אפילו לא יודעת למה. למה הם לא מסוגלים להיות נחמדים אחד לשני , למה על כל דבר מתפתחת מריבה. והרכילות? 

בואי תני לי להבין. אני חוזרת על מה שהיא אמרה במילים שלי והיא עושה אה אה.

עכשיו תורי. אני מסבירה ש: לקחת קבוצה של אנשים כאלו ולהכניס אותם למטבח אחד- יהיה קשה לחזות את התוצאה אני אומרת את זה בחיוך. אני משתפת אותה בסיטואציה מצחיקה ומלחיצה שעולה במוחי. ציירי לי מעל הראש בלון ובתוכו תכתבי את המילים האלו.. צלחות עפות באוויר, ירקות נזרקים מצד לצד.

עכשיו שתינו צוחקות.

בואי ניקח אותם לסדנאות בישול מיוחדות שהמצאתי בדיוק למקרים "קשים" כאלו. 

את תאמרי לי מי האגוז הכי קשה, כבד, ונשים אותו ביחד עם העדינה ביותר. 

ניתן להם לשטוף ולקלף ירקות ביחד. ואחר כך נעביר אותם בזריזות לבצק שמרים על מנת להכין פוקצ'ות.

את תראי שלא תהיה להם ברירה אלא לעבוד ביחד. 

אחרי 3 שעות בסדנת בישול מיוחדת הם ישבו ויאכלו את מעשה ידיהם ויהיו החברים הכי "סבבים". 

לא משנה מה אנחנו נכין.

התהליך שהם יעברו ביחד עם החומר, עם עצמם ובמיוחד אחד עם השני יהיה מדהים, 

כמובן שיהיה טעים כי אני כאן והכי חשוב הם ייהנו מהדרך. וזה מה שאת רוצה, נכון? 
סדנאות בישול מיוחדות מותאמת למקרה הקשה שאת מתארת ..

זה מזכיר לי סדנת בישול אחרת בבסיס צבאי. חיל האוויר . 

חבורה של טייסים. חילקתי אותם ל - 2. 

הורידו את חולצת ה דקרון. ואת הדרגות. נשארו בטריקו לבנה. קיבלו בדיוק את אותם המרכיבים. אותם חומרי הגלם, אותם הכלים.

כל הזמן הסתכלו לראות מה הקבוצה השניה עושה. 

איך הם מתקדמים בעבודה. 

לא כמו ילדים קטנים אלא באמת, על אמת ילדים קטנים. 

מה אכפת לכם? אתם נמצאים עכשיו בסדנת בישול מיוחדת.

אתם בשלכם עובדים על זמן. מה אכפת לכם איך נראה הצד השני 

תחרות? תחרות מקדמת. ( בקטנה…)

סדנאות בישול מיוחדות נותנות את האפשרות לכל אחד להביא את עצמו לידי ביטוי. וגם את תרומתו של היחיד לקבוצה. . 

סדנאות מעניינות, חלק מהזמן תצחקו ובחלק השני תבכו יחד איתי, משעמם לא יהיה

איך אפשר להתחיל סדנת שוקולד בלי להגיד מי המנחה.

לקח לי הרבה סדנאות כדי להבין שאני החלק הכי חשוב בסדנה. אני המרכז.. 

כשהייתי מציגה את הסדנה הייתי אומרת ועכשיו זה שלכם. וזזה הצידה.

זו הייתה טעות. אני מודה. כל הסדנה היא שלי. אני המרכז ואני המנחה 

ככה יוצא שאני מתחילה סדנאות מעניינות בלספר על עצמי. מי אני ואיך הגעתי להנחות את הסדנאות האלו.

אני מתחילה בזה שאני מציגה את עצמי בשם עירית ברנשטיין,

יום אחד התעוררתי  ובדקתי : מי, מה, מו…. מי אני, ומה אני עושה בשארית חיי.

במשטרה כבר לא הייתי. הייתי אמא ל - 3 קטנים , גרתי בישוב עלי בשומרון והייתי משועממת.

מה משועממת? למה עזבת את המשטרה? מה עשית שם? כל פעם מחדש אנשים ממש נדלקים מהעובדה ששירתתי במשטרה בתפקיד חוקרת. מה היו התיקים? תספרי לנו על מקרה מיוחד. כולם רואים את כל סרטי ה csi בערוץ 5 והם מחכים שאני אספק את הסחורה. כבר, אבל אנחנו כאן על מנת לעבוד בשוקולד. האנשים מרותקים. 

פעם בחודש היינו מארחים את כל החברים שלנו מכל הארץ. הוא היה מנפנף ואני הייתי מכינה קינוחים.

שוקולד.

כשפרצה האינתיפאדה השניה זה פסק. פתאום גרנו מעבר להרי החושך. אף אחד לא רצה להגיע. ככה התחלתי לעשות את העבודה ביני לביני. השיחה הפנימית שמובילה לתוצאות מדהימות.

הבנתי שאני רוצה להפוך תחביב למקצוע וקיבלתי הסבת מקצוע משירות התעסוקה.

אני רואה את הסקרנות על הפנים שלהם. 

התקבלתי

אני חלק מהחבורה שיושבת מולי. הם חושבים שהם כבר מכירים אותי.

ואז אני מחלקת אותם לקבוצות עבודה. מסבירה מה אני מבקשת אותם להכין. הם משתפים פעולה בכיף. הסדנה מעניינת

אה רגע . נזכרתי באיזה סיפור. תוך כדי שאני מסבירה איך מטמפררים שוקולד אני נזכרת בסרט שוקולד. לא צ'רלי בממלכת השוקולד אלא ג'ולייט בינוש וג'וני דפ. רואים שם שהיא למדה להחזיק את הפלטה. כולם מנסים להחזיק את הפלטה ביד.  אני משתפת אותם שסיימתי לימודי קונדיטאות באתי לאמא שלי ואמרתי שעכשיו אני צריכה לקנות שיש על מנת לטמפרר את השוקולד  על מנת להגיע לתוצאות . מה אומרת לי הפולניה: סעי לבית קברות, יש להם כל כך הרבה לא יתנו לך חתיכה?

סיפרתי את הסיפור הזה בסדנה קודמת במבשרת ואז אחת הבנות אמרה ותבדקי שלא יתנו לך עם האותיות.

עכשיו כולם כבר מחזיקים את הבטן.

אנחנו ממשיכים בסדנה המעניינת הזו שעיקרה שוקולד אבל לא רק
אני משתפת את האנשים שלא הכל טוב. עם כל העבודה הזו שנראית מגניבה ,מדהימה, מהממת ,מטריפה - הכל נכון אבל זו גם עבודת פרך. עבודה פיזית מאוד קשה שגובה מחירים אישיים קשים ביותר. 

אני אוהבת את העבודה שלי. המצאתי אותה לעצמי. ובניתי אותה תוך כדי תנועה. אני מנחה המון סדנאות מעניינות וכולן מיוחדות ו מגניבות :)

עם המון ערך!

באמת שלא ידעתי כמה שאהנה מהדרך. מסתכלת על העבודה בקונדיטוריה כ  עבודה מעניינת, ולא כ טורח. קמה בבוקר עם חיוך ונכנסת להכנה של עוד סדנת שוקולד  מתוך בחירה, בחיוך, שוכחת כמה היה קשה אתמול. וזוכרת שבסוף כל שבוע מגיע יום שישי  ושבת ואז אפשר לנוח.

העברתי המון סדנאות מעניינות, אבל אני מספרת על חזרה מסדנה, אחת  שהייתה בכפר ורדים.  מספרת על הנסיעה חזרה מהצפון ולא מבינה מי מוחה לי כפיים? נכון , אני שרה בחבורת הזמר באריאל אבל אני לא בהופעה עכשיו. לתדהמתי אני מוצאת את עצמי בכביש 6 נוהגת וישנה. מחיאות הכפיים הם מ הבמבפרים בשול הדרך. אין לי למי להתקשר ואין את מי לשתף שכרגע ניצלו חיי. אני לא מצליחה לצאת מהאוטו. פותחת את הדלת והרגל לא מתרוממת לצאת החוצה. אני מנמנמת בכניסה לבית. אחרי כחצי שעה מוצאת את הכוחות ונכנסת הביתה. נכנסת לבית שבו כולם ישנים, אין להם מושג. בעוד שעתיים כולם יקומו, אני אקום איתם, מכינה  להם כריכים לבית הספר וצריכה להיכנס לקונדיטוריה ולתכנן את "היום". 

אז מה היה לנו ב סדנאות מעניינות? היה לנו עניין עם מנחה לא שגרתית שחייה הם לא כל כך שוקולד אבל היא מחזיקה את הראש גבוה ואף אחד לא יודע מה עומד מאחורי החזות המחייכת עם הנמשים על הפנים. היה לנו כיף גדול בסדנת השוקולד המעניינת הזו והתוצרים שהבאתם הביתה היו ברמה גבוהה. ואני - לא מיהרתי לברוח כי גם לי היה מעניין וכיף גדול.

בסוף כל סדנה כזו יש את אלו שניגשים אלי להגיד שנתתי לכם כוח להמשיך בכל הכוח בחיים האלו. ואני בחיוך … זה לא כל הסיפור. אבל אני כאן בשבילכם. סדנאות שוקולד מעניינות שנותנות המון כוח ודרייב לאנשים שהיו זרים לי לחלוטין ואני להם לפני כשעתיים וברגע אחד אנחנו אחוקים.

כתבה לי נעמי שפרינגר  שהשתתפה בסדנת שוקולד שלי  בבית הפתוח בירושלים: נכנסה אישה עגולה  ואמרה שהיום לא סופרים קלוריות. הכתיבה שלה כל כך יפה וזורמת אני מזמינה אתכם לקרוא את מה שהיא כתבה. על הסדנאות המעניינות שלי. זה מופיע בהמלצות. 

סדנאות מגניבות - אומרים עלי שאני מגניבה. בסדנה איתי תוכלו גם אתם להבין למה

מה יותר מגניב מאשה עגולה שנכנסת לחדר מלא אנשים ואומרת להם: היום לא סופרים קלוריות והיום הכל מותר….

אני באמת שלא סופרת קלוריות ורואים את זה עלי. גם רואים שאני , מאוד, מאוד, אוהבת שוקולד

בסיומה של כל סדנה החברים שהשתתפו בה - מבטיחים לי - שיותר הם לא אוכלים שוקולד ואני מבטיחה להם ש"זה יעבור להם עד הבוקר"....

זה נכון. אחרי כל כך הרבה שנים בעבודה הזו, הייתי אמורה שלא לראות יותר שוקולד. (1)

אבל לא. 

במשך ה 15 שנים האחרונות אני מנחה בממוצע 3 סדנאות בשבוע. בכל סדנה משתתפים כ 10 אנשים. 

תעשו אתם את החשבון. כמה אנשים פגשתי, כמה אנשים כבר חוו סדנת שוקולד שלי וכמה שוקולד כבר אכלתי.

בסדנה שלי הרבה פעמים אנשים תופסים אותי "על חם" מלקקת שוקולד.

וכמו שאני, אני גם משתפת את המשתתפים בחיים שלי. 

אל תטעו. אני מספרת רק את הדברים שקשורים לשוקולד ו/או על סדנאות שוקולד אחרות.

נתתי  סדרת סדנאות, שוקולד ובישול/ אפיה,   שהיא עוד אחת מהסדנאות המגניבות למבוגרים שאני מנחה, הפעם לקבוצת חברים שנקראת "לבב חברתי". התבקשתי על ידי המזמינה לצלם את החברים עובדים ונהנים. כדי שההורים ידעו מה החברים עושים בסדנה וגם שתהיה להם הגאווה שהם באמת עובדים. ככה שאני כל הזמן עם הטלפון. והם מעצמם גם מזכירים לי שאני צריכה לצלם אותם.

אז דמיינו אותי. 5 שולחנות עבודה, אני מתרוצצת משולחן לשולחן, החברים עובדים ונתקלים בכל מיני עניינים שהם לא מצליחים, צריכים עזרה. ואז מגיעה הקריאה שאת לא מצלמת אותנו. ווי ווי. אני רצה לטלפון. אל תזוזו. אני מצלמת. הטלפון שלי מרוח בשוקולד. איך צריך לעשות? למה זה יוצא הפוך? יש לנו 2 חברים שרוצים סלפי. אחת שרוצה להישאר פרטית, אחד שכל הזמן מסתובב ואי אפשר להכניס אותו פנימה. ואני צועקת "הצילו" וכולם מתפקעים מצחוק. את מגניבה הוא אומר לי. וגם מאוד מצחיקה.והסדנאות שלך הן   סדנאות מגניבות  למבוגרים.

ואז הטלפון מצלצל. אני מחזיקה אותו ביד ותוהה אם לענות. עופר אומר לי תעני. מי זה? ואני אומרת זה איזה בחור, מחזר, מבת ים מזמין אותי לבוא לשבת איתו בים כשאני מסיימת כאן. ליסוע לשתות איתו בירה או לא?

עכשיו זה כבר נהייה אישיו של הקבוצה. מי זה מה הוא עושה? תלכי. מה יכול להיות

במפגש הבא בסדנאות המגניבות שכולן מוקדשות לשוקולד, כולם סקרנים איך היה ומה קרה? הם גם נותנים עצות של החברים הכי טובים. הם באמת אכפתיים.

כל זה קורה סביב שולחנות העבודה.  אנחנו עובדים ביחד, ותוך כדי אנחנו באמת משוחחים. 

סדנאות מגניבות כאן  המקום לחוות את החיים.